מינוף השקעה
ההלוואות מקרנות השתלמות וממוצרי השקעה נזילים כמו פוליסות חיסכון וגמל להשקעה עלו בשנה שעברה.
כאמור, הלוואות אלו הן בעלות ריבית זולה במיוחד של 1.1%-1.6% (מחיר מועדף בניכוי מחצית מהמחיר המוזל), לעומת 5%-7% בהלוואות מבנקים וחברות כרטיסי אשראי.
במאמר זה נתמקד בהשלכות של קבלת הלוואות מקרן השתלמות או מוצר השקעה דומה (כגון מדיניות חיסכון/גמל להשקעה) למינוף להשקעה נוספת.
המטרה היא לגלות אם זה שווה את זה ואיך לעשות את זה נכון!
נתחיל בהבנת מושג המינוף.
מה זה בעצם מינוף השקעה?
מינוף זה בעצם קבלת כסף דרך הלוואה בריבית נמוכה, שתממן את ההשקעה שתעניק לנו ריביות גבוהות יותר.
ההבדל בין עלות הלוואה לרווח על השקעה – זה פרמטר שאמור לעניין את כל מי ששוקל מינוף.
למשל, אם יש לי אפשרות להלוואה בריבית של 3%, אין סיבה לקבל אותה כהשקעה אם ההשקעה תניב לי 4%.
ההפרש בין עלות ההלוואה לרווח על ההשקעה צריך להיות לפחות 2%-3% או יותר כדי להצדיק את הפעולה.
להלוואות שאנו מקבלים קיימת ערבות כערובה להלוואה.
בהלוואות לקרן השתלמות ופוליסת חיסכון זהו סכום החיסכון הצבור ואילו בהלוואות משכנתא הדירה היא הבטוחה בה אנו משתמשים לקבלת ההלוואה.
כפי שהוזכר קודם לכן, הדוגמה הקלאסית והנפוצה ביותר למינוף היא משכנתא.
כיום ההון העצמי הנדרש לדירה הוא 25% מהדירה הראשונה או 50% מהדירה הנוספת, ככל שההלוואה גדולה יותר, כך המינוף גדול יותר.
בעסקאות נדל"ן יש להתייחס לעלויות נוספות, בנוסף למינוף, כגון: מיסי רכישת דירה, עו"ד מלווה, דמי תיווך, יועצי משכנתאות, שיפוצים וכו'. אלו הם תקציבי הנכס העלות שיש לקחת בחשבון בעת השקעה במימון.
סיכון מול סיכוי מקרה של מינוף השקעה
לפני הכל חשוב וכדאי להכיר לפני את הסיכונים ואז לבחון האם כדאי בעצם להשקיע או לא?
הסיכונים בהלוואה
2. סיכון הריבית: ריבית הפריים היא ריבית משתנה בהתאם לעלייה בריבית בנק ישראל.
כדוגמה: לקחתי היום הלוואה והריבית יורדת בחצי, נכון להיום היא עומדת על כ-1.1%, אם הריבית של הבנקים בישראל תעלה מ-0.1% היום ל-2%-3%, עלות ההלוואה תלך ותגדל. יָקָר.
אז הזהב ירד בחצי ליום (1.1%) ויכול לעלות ל-3.1%-4.1% לאחר מכן, ובשיעורים האלה לא בטוח שההשקעה משתלמת.
שוב, זה תלוי בהשקעות שלנו מצד שני וברווחים מההשקעות הנוספות, אנחנו לוקחים הלוואות ומחליטים לנצל את ההשקעות האלה.
למעשה, מי שממנף מאז 2008 נהנה מריביות אפסיות, ולא התממש תרחיש העלאת ריבית.
כיום, בעוד ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 0.1%, היא תשפיע גם על השוק הישראלי על רקע עלייה חדה באינפלציה בארה"ב (7%). אם זה היה קורה בארה"ב – גם הבנקים בישראל היו נאלצים לעקוב אחר מגמת העלאת הריבית.
לעלייה בריבית תהיה השפעה פרופורציונלית על החזרי ההלוואה רק באותה נקודת זמן עם עליית הריבית, לא רטרואקטיבית מרגע לקחנו את ההלוואה, אבל עדיין צריך לקחת בחשבון תרחיש ריאלי שבו הריבית עשויה לעלות ל-2% בטווח הקצר רמת 3%, ושחוקה לחלוטין את הרווח הצפוי שלנו.
2. סיכון שהשוק יירד: ההלוואה כאמור, נלקחת על ידי החוסך מכספו שלו לכן היא בעצם הבטוחה להלוואה.
הסיכון שבתי ההשקעות וחברות הביטוח לוקחות במתן ההלוואות, בעצם מתומחרים על ידי אחוז המימון שניתן לעמית מסכום החיסכון שלו.
לפי התמחור של הסיכון, נקבע למעשה אחוז המימון בהלוואות (לרוב) על 80% מימון ממסלול כללי (45%-50% מניות) או עד 50% ממסלול מניות.
לדוגמא: במידה ויש לי קרן השתלמות נזילה עם חיסכון של 100 אלף שקל, ההלוואה שאני למעשה אקבל היא 50% ממסלול מניות או 80% ממסלול כללי .
כלומר, הלוואה של מקסימום 50 אלף שקל ממסלול מניות ועד 80 אלף שקל ממסלול כללי.
כאשר לוקחים הלוואה, צריך לקחת בחשבון שלא הכל בטוח ויכול להיות שהכל יתנפץ לנו בפנים ונצטרך גם לפרוע את ההלוואה ולהחזיר את הכסף שלקחנו בתום התקופה, לכן כדאי מאוד להבין שם מקרה כזה יכול לקרות.
במקרה קיצון שהבורסה יורדת בחדות לשיעור המימון שניתן כנגד ההלוואה יש משמעות הרבה פחות טובה עבור הלווה.
כלומר, במידה וקיבלתי הלוואה במסלול כללי והקופה ירדה ב-20% – מאותה נקודה כל ירידה נוספת תביא להלוואה שלקחתי לרדת מתחת לרף הביטחונות שנקבע.
מה קורה במקרה כזה?
לעתים קרובות, חברות יכולות לבקש מהלווים להכניס את ידיהם לכיס ולהוסיף כסף לקופה במסגרת הסכם ההלוואה.
חלק מהלווים ביקשו להשלים את החסר שנוצר בעקבות הירידה.
הכסף שהלקוח צריך לשלם נלקח מכיסו ובאותו חודש צומצמו הביטחונות והלקוחות נאלצו להשלים את החסר.
הבעיה היא שרוב הלווים אפילו לא טורחים לקרוא הסכמי הלוואות ולא מוכנים לירידה קיצונית.
במקרה זה, כמו בבנק, ניתנות פירעון ההלוואה ו-2 הודעות ברירת מחדל – הראשונה לאחר 3 חודשים והשנייה לאחר 3 חודשים נוספים.
בהנחה והעמית לא משלים את המשכנתא על ההלוואה – מתחיל התהליך המשפטי, כולל אכיפה כלפי העמית- מצב לא נעים למי שאין לו אפשרות להשלים את הקיזוז בקופה.
3. סיכון שההשקעה הממונפת לא תניב רווחים כמו שצפינו – בצד השני של ההלוואה, יש את הסיכון של ההשקעה שלטובתה, מינפנו את הכספים – לא תניב את התשואות/רווחים אותם צפינו.
אפשרויות המינוף הנפוצות הן נדל"ן להשקעה בארץ ובחו"ל, השקעה בשוק ההון והשקעה בנכסים אלטרנטיביים כמו קרנות חוב, הלוואות חברתית (טריא, בלנדר וכו').
מהתשואה של ההשקעה, צריך כמובן לקזז את עלויות הלוואה, דמי ניהול וכן להתייחס גם למיסוי ולהבין מה פוטנציאל הרווח שלנו בניכוי העלויות.
כלומר, אם נרוויח 6% נטו, ונשלם על ההלוואה 2-3% על ההלוואה – האם ההפרש מצדיק את הסיכון שלקחנו? לא תמיד התשובה הזו גורפת, ולכן חשוב לקחת מרווח ביטחון.
אם הסיכון שבהלוואה, לא מייצר מנגד לפחות 4%-5%, צריך לבחון האם שווה להיכנס לזה ולקחת את הסיכון.
כדי לבחון זאת, צריך להבין מהי נקודת האיזון בהשקעה? כלומר, להבין מהי התשואה המינימלית שצריך להשיג כדי שהמינוף ישתלם.
לדוגמא: נניח והרווחנו 4% בהשקעה הנוספת, נוריד מס רווח על הרווחים של 25% נותרנו עם 3%. נקזז דמי ניהול של 0.7% והלוואה בריבית פריים של 1.6% וכבר נותרנו עם 0.7%. מעט מאד רווח ביחס לסיכונים של ירידה בשווקים ועליית ריבית. לא בהכרח צעד רווחי במיוחד.
4. סיכונים בלתי צפויים (פיטורים מעבודה, מחלה וכו') – החיים הם לא צפויים ולכן מלבד הסיכונים הפיננסים כמו ריבית וביצועי שוק ההון – יש גם את הסיכונים למצב שבו לא יאפשרו לנו לפרוע את ההלוואה כמו פיטורים מהעבודה, תאונה, מחלה וכו'.
לכן, חשוב מאוד במידה וקיבלנו החלטה למנף אז לוודא שיש אפשרות לפרוע את ההלוואה גם במקרה סיכון אלו.
איך ניתן להקטין את הסיכון לטובת מינוף השקעה?
שם המשחק הוא השקעה בגיוון וקבלת מרווח ביטחון בהשקעות שלך.
לכן חשוב למנף באמצעות השקעות שלא בהכרח מושפעות שוקי הון, כמו נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות ששווקי הון פחות מושפעים בהן. ה
בעיה היא שקשה למצוא עסקאות מעניינות כל כך בסיכון נמוך ודורשת הבנה של השקעות וסיכונים מומחיות.
מנגד, נטילת הלוואות מחסכונות המושקעים בשוקי ההון ומינוף מחדש הוא מהלך מסוכן התלוי במצב אחד – צמיחת השוק.
למשל, אם ניקח הלוואה תוך 5 עד 7 שנים ותוך שנה אחת יש ירידה שנתית חדה – הסיכון עצום והמשקיע יכול למחוק את כל ההון העצמי שלו.
כדי להמחיש את הסיכון, ניקח דוגמה קיצונית, מפולת בורסה של 40%.
במידה ויש לי 500,000 שקל בקרן השתלמות לנזילות ואני לווה 80% מהמסלול הכללי ומשקיע כ-50% במניות.
סכום ההלוואה המקסימלי הוא 400,000 ₪, בהנחה שהריבית כיום היא ריבית הפריים בחצי (1.1%).
חשוב להבין שבמקרה זה סכום ההלוואה לא יקוזז מיתרת החיסכון, כלומר המשמעות היא שהרווחים/רווחים של הקרן חלים על כל סכום הקרן של 500,000 ₪, בסכום זה נגבים גם דמי ניהול.
לעומת זאת, ההון העצמי בפועל של הלווה הוא 100,000 ₪ בלבד, כלומר ההון העצמי הוא יתרת הסכום שנחסך בקופה בניכוי גובה הלוואת העמית בקופה.
במקרה של ירידה של 40%, קרן ההשתלמות של המסלול הכללי (כ-50% מהמניות) עשויה לרדת בכ-20%. כאמור, 20% מסכום החיסכון הוא 100,000 ש"ח – במקרה זה מוסרת 100% ריבית של החוסך בקרן ההשתלמות! יתרת הקרן תפחת ל-400,000 ₪ וכל הפחתה נוספת תאלץ את חברי הקרן להעביר כספים לקרן לקיזוז ההלוואה.
יש אנשים שאפילו מגדילים את הסיכון עוד יותר, לאחר קבלת ההלוואה הם מעבירים את מסלול ההשקעה שלהם למניות, ובמקביל משקיעים השקעה נוספת במניות – אם אין הון עצמי לפצות על ה"בור", זה מקור האסון.
לכן, השקעה מסוג זה היא ספקולטיבית ומתאימה לחובבים עם סיכון גדול יותר, מינוף מגדיל משמעותית את הסיכון, מה שלא מתאים למשקיע חסר ניסיון ממוצע.
בשורה התחתונה, למנף זו פעולה שיש בה אפשרות לצמיחה, אך מצד שני חייבים להכיר את כל הסיכונים ולקחת בחשבון את כל מקרי הקיצון, למקרה שהדברים לא יסתדרו כפי שצפינו.
המאמר מצד אחד מסביר אפשרות לצמיחה באמצעות מינוף של כסף זול, אך גם להזהיר את המשקיעים שפחות מנוסים ולשקף עבורם את הסיכונים וזאת על מנת שיקבלו החלטות מינוף מושכלות ויימנעו מסיכונים מיותרים.
במינוף חושב לשמור על גיוון השקעה על מנת להקטין את הסיכון ואם כבר למנף אז לבחור אפיקי השקעה פחות קורלטיביים, כלומר עם מתאם נמוך לשוק ההון כמו נדל"ן וגם שם לבחון את האפשרויות היטב ועדיף בעזרת איש מקצוע.
כמובן, שיהיו מי שיגידו שהשוק לאורך זמן רק עולה אבל אם נסתכל על ההיסטוריה נראה שהיו תקופות גם של שפל.
מינוף משוק ההון והשקעה בשוק ההון היא מסוכנת במיוחד ומתאימה עבור מי שמבין את הסיכונים ויש לו יכולת תזרימית להתמודד עם מצבי סיכון האפשריים (עליית ריבית חדה, נפילות בבורסה וכו').
בהקשר של שוק ההון, חשוב להדגיש שאף אחד באמת לא יודע מתי שוק ההון ייפול.
השוק יכול לשייט במחירים מנופחים במשך שנים, כל עוד אין אלטרנטיבה אמיתית לכסף כמו ריבית של 3%-4% מובטחת בפיקדון, שתסיט כספים ממניות לפיקדונות ואגרות חוב.
לסיכום, תעשו חושבים טוב טוב לפני שאתם נוקטים צעד יכול להיות שזה יהיה עבורכם סופר משתלם ותכפילו את ההון העצמי שלכם ואף תשלשו אותו בתום התקופה אך מצד יכול להיות גם שתיפלו בגדול.
מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה פיננסית.
בהצלחה!
ירון וקנין – כלכלן ומומחה פיננסים
